היא סורקה שיערה ומפיצה ברשת

        למה לי לקחת ללב. יותר טוב שאשב לחלון, אסרוק שיערי ואפיץ ברשת. כשנגעת במצחי, היה נשטף זהב שחור  (כך אמרת ולא זכרת אם חרזו כך בשיר),  ליבי חלב מתוק, והכל נמלא אפשרות. מה איתך, מה איתך  – סע לאט, בחייאת, תשתה קפה שחור ותתעורר, אתה המשורר. אז חשבנו שנשנה את העולם, ויבואו … המשך לקרוא היא סורקה שיערה ומפיצה ברשת